תלות יתר פיזולוגית בסמים

תלות שימוש קומפולסיבי המתקשר עם״צורך״ פסיכולוגי או פיזיולוגי לסמים. המתבטאת בשני ממדים עיקריים פיזיולוגית ותלות נפשית.

ֿתלות פיזיולוגית: תלות פיזיולוגית מצביעה על כך שהגוף הסתגל באופן פיזיולוגי לשימוש הכרוני של החומר וכאשר הסם נפסק או באופן מופחת, מתפתחים סיפטומים המצביעים על חסך. ישנם שני אספקטים חשובים בתלות הפיזיולוגית מלבד השימוש הקומפלסיבי -סבילות ותסמונת הגמילה או חסך המכילה סיפטומים פיזיולוגיים פסיכולוגיים כאשר הראשונים נפסקים די מהר(לאופיאטים - עד שבוע ימים) גורם זה תסמונת הגמילה , בתלות הפיזיולוגית נכיר ונלמד בדיעבד - לאחר החסך .הסיפטומים הם בדכ הפוכים להשפעות הבולטות של אותו סם.

לדוגמא חומר שעזר להורדת חרדה לשינה ולהורדת חום בזמן החסך יצור חרדה,אינסומניה וכו , תופעת הגמילה מאופיאטים למדל מכילה סיפטומים הקשורים בדרך כלל לפעילות יתר נוירופיזיולוגית במערכת האיברים ששם היה שדה הפעילות הראשונית של האופיטים. חומרת תסמונת הגמילחה מאופייטים תלויה במינון ובמשך השימוש או דווקא בציפיות הפסיכולוגיות מן הגמילה משך הזמן לתחילת הופעת הסיפטומים של אופיאטיים תלויי במחצית מחיי הסם שנצרך. לדוגמא תסמונת גמילה אחרי שימוש בהירואים תתחיל ככל הניראה 4-6 שעות אחרי השימוש האחרון לעומת 36 שעות אחרי השימוש במתדון. האספקט השני בתלות פיזיולוגית הוא הסבילות- אנו זקוקים בהדרגה למינון הולך וגדל של הסם לאותו פרק זמן שכמות קטנה יותר הספיקה לנו בעבר כלומר , השפעת מנת הסם הולכת ופוחתת על פני מימד הזמן. אם כך סבילות ותסמונת גמילה הם ״תהליכים יריבים״ כך שככל שהשפעת הסם תלך ותפחת כך תגבר תסמונת הגמילה.